מאת: ערן רוסק
נער מארה"ב חקר ומצא דרך חסכונית להדפסה, באמצעות שינוי הפונט. בכך הוא עשוי לתרום לחיסכון של מאות מיליוני דולרים ברחבי ארה"ב.
תשכחו מקופונים וממבצעים באופיס-דיפו, קרביץ ושות'. מהיום אפשר לבנות תוכנית חיסכון, כפי שכל מנחם הורוביץ היה שועט לקראתה, ממש בנקישה קלה על המקלדת. מסתבר ששינוי הפונט בעת ההקלדה יכול לחסוך כסף רב למדפיס המצוי. את הממצא המועיל הזה גילה נער בן 14 מארה"ב – שלקח ברצינות את הנזיפות של אמו: "הכסף לא גדל על העצים. מה, אני עבד בבית הזה? מבזבז דפים ואני צריכה לקנות. תסדר את החדר, שלומפר" – והגה דרך ייחודית ופשוטה לחיסכון משמעותי בכמות הדיו בהדפסות.
כשעלה לחטיבת הביניים הבחין הנער סוביר מירצ'אנדני שמחלקים בכיתה יותר דפים מאשר בתקופה הנוסטלגית של בית הספר היסודי. כנער חובב מדע הרהר בינו לבין עצמו כיצד ניתן לחסוך בדיו, שהרי ברור שעוד דפים = עוד דיו = פחות כסף בקופת בית הספר = ביטול הטיול השנתי לנחל אכזב כלשהו בפיטסבורג, כשכל המגניבים יושבים מאחורה בלי דאגות על דיו אבל עם הרבה תפוצ'יפס בבטן. מה עשה סוביר? בדק ומצא מהם הפונטים המקובלים ביותר ומהן האותיות הנפוצות ביותר, ודאג שהצדק ייראה ברחובות.
לאחר שאסף דפים אקראיים שקיבל בבית הספר, בדק את מספר האותיות הרב ביותר המופיע (O, T, E, R) ואת הפונטים הנפוצים ביותר (Garamond, Times New Roman, Century Gothic, Comic Sans) ולאחר שבדק את מספר הפעמים בהן הופיעה כל אות בכל פונט, בדק בעזרת תוכנה מיוחדת (APFIll@ Ink Coverage) את אופן צריכת הדיו בכל אות. לאישוש טענותיו, הדפיס את האותיות בכל פונט בגודל רב, גזר ושקל בנפרד כל אחת מהן. הוא חזר על הניסוי שלוש פעמים, ובסוף הניסוי צעק 'אאוריקה'. לאחר שאמו התעוררה מהשלאפשטונדה, בישר לעולם על ממצאיו: אם רק תדפיסו בפונט Garamond במקום בפונט הפופולרי יותר Times New Roman חייכם ישתפרו לבלי הכר וגם ארנקכם יוסיף לתפוח. למעשה, גילה הנער הפיקח כי באמצעות המהלך הזה יחסוך בית ספרו 21,000 דולר בשנה!
אץ רץ הנער העירני אל מורהו, שאף הוא התלהב מהמחקר ויעץ לו לשלוח את התגלית ל-(JEI) Journal for Emerging Investigators, כתב עת אקדמי לחוקרים נולדים מחטיבות ביניים ותיכונים, המקביל ל"בית ספר למוסיקה – גרסת המדע ובלי יהורם גאון". גם קהילת המדע חיבקה את המחקר, ומירצ'אנדני שם פעמיו ליעד המרכזי: חיסכון דיו לממשלת ארה"ב, שמוציאה כ-1.8 מיליארד דולרים בשנה על דפוס. אם יעברו לפונט החסכוני יותר, יחסכו כ-360 מיליון דולר בשנה. בחלונות הגבוהים של בית הקלפים עתירי הדיו שיבחו את המחקר, אבל לא הסכימו להתחייב לגבי מעבר לפונט אחר, אלא ציינו את העובדה שהם צועדים מהפרינט לאינטרנט, מתוך מודעות לשמירה על הסביבה.
ומה עם הכסף הרב שנשפך עם הדיו? לא ברור עדיין מה יקרה עם הביורוקרטיה של משרדי הממשלה, אבל מעבר לפונט שונה יכול לחסוך גם לפשוטי העם כסף רב, אם רק יאמצו את השיטה. והנער סוביר מירצ'אנדני? אנחנו כנראה עוד נשמע עליו.
קבלו אחת לשבוע עדכונים על כל מה שחם בטכנולוגיה, בניוזלטר שבועי – הירשמו למטה כעת!